עקרונות בטיחותיים בתכנון פרויקט

כתב: ניר נוימן

 _______________________

מאמר זה יסייע לכם בבניית ארגז כלים מקצועי בסיסי ובמתן דגשים ראשוניים בתכנון פרויקט באופן בטיחותי ובמסגרת זו – זיהוי פערים, התאמת כלים ואופן שילובם כחלק אינטגרלי בכל פרויקט וזאת במטרה להשיג הצלחות בטוחות

 רקע:

לפני שנות הארבעים, בטיחות בפרויקטים הושגה בדרך כלל על בסיס גישת "Fly-Fix-Fly" שתמקדה בניסיון לשלוט בסכנות ברורות בתכנון הראשוני ובהמשך, לתקן בעיות אחרות שהופיעו לאחר שהמוצר היה בשימוש או לפחות בשלב בדיקה. גישה זו לא הייתה מקובלת על תוכניות ומערכות מסוימות מתחום מערכות הנשק ותוכנית החלל שהיו צריכות להיות בטוחות בפעם הראשונה.

בשנים האחרונות, ניכר כי העיסוק בתחום ה – EHS הפך להיות חלק אינטגראלי ומקצועי המשתלב באופן בלתי נפרד ברמה המפעלית, התעשייתית והפרויקטאלית וכחלק בלתי נפרד מהמדיניות, האסטרטגיה, היעדים ותוכניות העבודה. יחד עם זאת, מניתוח נתונים סטטיסטיים מהשנים האחרונות בארץ מתקבלת תמונת מציאות קצת שונה וזאת על בסיס מספר הנפגעים גבוה מאוד מאירועי בטיחות, בריאות, סביבה ותאונות דרכים והעלות הגבוהה למדינה שמסתכמת במיליארדים בשנה. חומרת האירועים והמחירים המשמעותיים למשק, לארגונים ולמשפחות הנפגעים הנם כבדים מנשוא ומחייבים חשיבה וגישה אסטרטגית שונה.

הגדרות:

לפני שנצלול לעקרונות תכנון הפרויקט באופן  בטיחותי, נגדיר מספר מושגים הרלוונטיים לתחום וזאת לצורך יצירת מקרא מושגים אחיד.

"בטיחות מערכת" להבדיל מ"בטיחות המפעל", הנה מרכיב בלתי נפרד של הנדסת המערכת וניהול הפרויקט וזו מתייחסת לאדם המפעיל אותה או משתמש בה, לאנשים הנמצאים בקרבתה, לנכסים שבקרבת המערכת ולסביבת האתר שבו נעשה בה שימוש.

"הנדסת בטיחות" הנה תחום הנדסי-יישומי העוסק בניהול סיכונים, כגון: אנשים, מערכת, סביבה, בריאות, תהליכים, כגון: פיתוח, ייצור, בדיקה, הפעלה, מיחזור וגריטה ומוצרים, כגון: מערכות, תת-מערכות, מכלולים, ציוד, חומרים ומתקנים.

יישום הבטיחות במסגרת ניהול פרויקטים:

הערך המוסף ביישום הבטיחות בפרויקט הנו בראש ובראשונה שמירה על חיי אדם והגנה מפציעה חמורה של הצוות המפתח, המייצר, המפעיל והמתחזק. כמו כן, שמירה על תקינות ושלמות המערכת, הגנה על הסביבה והציבור, חיסכון בכסף העלול ללכת לאיבוד כתוצאה מהתרחשות אירוע וכמובן – שמירה על מוניטין ותדמית חיובית ונקייה מתביעות משפטיות מאירוע.

הפעילויות בתחום הבטיחות משליכות על כל מחזור החיים – מהגדרת הצורך ועד לגריטה ומיחזור. החשיבות ביישום הבטיחות בשלבי התכן המוקדמים ועל פי סדרי העדיפויות הנכונים משפיעה לטובה על מספר פרמטרים, כדוגמת: שיפור האפקטיביות של האמצעים המיועדים לבטיחות, הקטנה משמעותית של ההסתברות והחומרה של אירועי בטיחות, והפחתת עלות יישומם.

מטרות התכן לבטיחות הנה להתוות שיטה סדורה להטמעת הבטיחות באופן אינהרנטי במוצרים ומערכות, להפחית את רמת הסיכון לרמה קבילה במגמות של הפחתת ההסתברות לתאונות והפחתת החומרה של התאונה במקרה שתתרחש, מתן מענה לדרישות הבטיחות ופיתוח מנגנוני בטיחות שונים כחלק בלתי נפרד מהתכן ההנדסי.

דרישות הבטיחות מהמוצר המפותח הן חלק ממסמך (SRS – System Requirement Specification) ואלו מתבססות על חוקים, תקנות, תקנים, נהלי ארגון, דרישות מזמין, תרבות מפתח, לקחים והמלצות שהופקו מניתוחי סיכונים למוצר או למוצרים דומים, הנחיות בתקני בטיחות כלליים, כדוגמת: MIL-STD-882E ועוד. כמו כן, על קריטריוני בטיחות שונים, כדוגמת: פונקציונלי/טכני, הסתברותי/ דטרמיניסטי ולבסוף, על בסיס דרישות ייחודיות המאפיינות את המוצר, כגון: מעטפת תנ"ס, זמן ומקום. דרישות בטיחות צריכות להיקבע בחכמה, להתאים למאפייני המוצר והמשתמש ולהיות ניתנות לאימות.

שמונת אבני הבניין המרכזיות בניהול הבטיחות בפרויקט הנם כדלקמן: מנהלים הנושאים באחריות לניהול הבטיחות, ראש פרויקט ומהנדס מערכת הנושאים באחריות לניהול הבטיחות בפרויקט, הגדרת גבולות אחריות בארגון ואל מול גורמי חוץ, מיפוי, תעדוף ומיקוד בפרויקטי ליבה עם היבטי בטיחות, ניהול ושילוב הבטיחות בייזום, במהלך ובסיום הפרויקט, שילוב מוסדר של גורמי הבטיחות ומוקדי הידע הרלוונטיים, שימוש בכלים לניהול הבטיחות ולימוד והטמעה של המתודולוגיה והידע בתחום. ה"שלם הבטיחותי" בפרויקט יתמקד בארבע שאלות מרכזיות:  מי? בעלי העניין, מה? מאפייני עיסוק, במה? מאפיין טכנולוגי, מתי? תזמון בפרויקט

תקן לבטיחות מערכות של משרד ההגנה האמריקאי MIL-STD-882E:

הנדסת בטיחות בפיתוח מערכות עתירות סיכונים מבוססת על התקן לבטיחות מערכות של משרד ההגנה האמריקאי MIL-STD-882E העוסק בתחום הנדסת מערכות לזיהוי ולצמצום עוצמת הסיכונים אשר עולים במהלך פיתוח, בדיקות, ייצור, שימוש, וסילוק מערכות הגנה. השלבים המרכזיים בתהליך בטיחות מערכת על פי MIL-STD 882E הנם: תיעוד הגישות והשיטות בהם נוקטים לביצוע בטיחות מערכת, ניהול סיכונים בדגש על: הערכת סיכונים ותיעודם, זיהוי אמצעי מנע להפחתת סיכונים, הפחתת רמת סיכון, אימות הפחתת הסיכון, אישור, קבילות הסיכון השיורי ולבסוף, ניהול, מעקב ורישום מפורט למחזור חיי הסיכונים בדגש על מענה ושלבי טיפול בכל גורם סיכון.

הפחתת סיכוני הבטיחות במערכת תבוצע על פי סדר עדיפויות מוגדר המבוסס על MIL-STD-882E:

רמה 1 – הרחקת גורם סיכון לחלוטין, באמצעות תכן או בחירת חומר חלופי המבטלים את גורם הסיכון בלא להוסיף גורמי סיכון אחרים במקומו

רמה 2 – הקטנת הסיכון ע"י שינויים בתכן שיביאו להפחתת חומרתו או ההסתברות להתממשותו

רמה 3 – תכנון אמצעי הגנה שיעצרו רצף של אירועים בטיחותיים או יקטינו את חומרת התאונה

רמה 4 – אספקת מערכות גילוי ואמצעי התרעה שיזהירו את המפעיל מפני קיומו של מצב מסוכן

רמה 5 – שילוב נהלים, הדרכות ואימונים לתגובה למצבים חריגים

מודל הבצל:

The LOPA “Onion” – Layer of Protection Analysis הנו כלי ניתוח סיכונים כמותי מפושט, המשמש לקביעת מספר שכבות ההגנה הבלתי תלויות הנדרשות להפחתת הסיכון בתהליך או מערכת. להלן השלבים: תהליך, תכן בטיחותי, מערכות בקרה, מערכות התראה ואזעקה, מערכות ואמצעי בטיחות, הגנות פיזיקליות (שחרור לחץ), הכלה פיזית (גידור, כליאה), מערכות גז ואש, תגובת חרום מפעלית ותגובה חרום סביבתית.

מסמכי מפתח לניהול הבטיחות בפרויקט:

מחזור החיים האופייני של פרויקט טכנולוגי מכיל את השלבים הבאים: הגדרת צורך, זיהוי בעלי עניין, קדם פרויקט, הגדרת דרישות, אפיון טכני, תיכון ופיתוח, אינטגרציה, בדיקות, יצור ואינטגרציה, תפעול ותחזוקה.

להלן דוגמאות למסמכי מפתח בבטיחות הנדרשים לאורך מחזור החיים בפרויקט:

• דרישות בטיחות [משולבות ב – SRS]
• תכנית בטיחות
• רשימה ראשונית של גורמי סיכון [PHL – Preliminary Hazard List]
• הערכת בטיחות ראשונית PHA – Preliminary Hazard Analysis]]
• תכנית אימות הבטיחות
• תיעוד מסכם של הערכת הבטיחות
• הערכת בטיחות להפעלה ותחזוקה [O&SHA – Operation and Service Hazard Analysis]
• ניהול והערכת הבטיחות בתהליכי שינויים ושיפורים
• הערכת בטיחות בגריטה

ניהול פרויקט מצריך כתיבת תכנית בטיחות שזו תהווה בסיס לניהול והתווית תהליך הטיפול בהיבטי הנדסת הבטיחות בפרויקט, הנדרש לצורך מתן מענה לדרישות הבטיחות

הערכת הבטיחות נדרשת בשלבי הפיתוח השונים וכמו כן, לשלבי ההפעלה והתחזוקה במטרה לזהות ולהעריך סיכונים הקיימים בהפעלת המערכת ובתחזוקתה, לבחון את התהליכים, המתקנים והציוד הכרוכים בהפחתת סיכונים אלה ולתעד את הממצאים והלקחים. חשוב מאוד להקפיד על ביצוע ניהול והערכת הבטיחות בתהליכי שינויים ושיפורים תוך הקפדה על כך ששיקולי הבטיחות הרלוונטיים לפיתוח מוצרים ומערכות תקפים גם לאחר ביצוע שינויים ושיפורים. נדרש לתת את הדעת בביצוע הערכת בטיחות בגריטה וזאת מתוך ההבנה שמתכנן המערכת נושא באחריות לתכנון גריטת המוצר, פירוקו וטיפול בשאריות הנותרות בתום מחזור החיים של המוצר.

איך נוכל לסייע לכם:

EHS-CYBER תשמח לסייע לכם בהעברת הרצאות וקורסים מקצועיים בתחומי מנהיגות בבטיחות, הנדסת הבטיחות, שילוב הבטיחות בפרויקטים טכנולוגיים, עקרונות לתכן בטיחותי בפיתוח מערכת טכנולוגים ועוד. כמו כן, פיתחנו סדנת "שולחנות עגולים" המאפשרת למנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכת, ממונים על הבטיחות ונאמני בטיחות לתרגל את אופן שילוב הבטיחות במסגרת ניהול פרויקט וזאת באופן מעשי וחווייתי המשתפת את הצוות בגיבוש התוכנית והצגתה במליאה. באפשרותנו לסייע לכם בליווי בטיחותי בפרויקטים לצד ראשי הפרויקטים, במסגרת צוותי הפיתוח ואף לשמש כצוות אדום במסגרת פרויקטים עם מרכיבי סיכון משמעותיים.